ראש ישיבת "השלום" בירושלים ע"ש הרב שלום שרעבי ["הרשש"].
תלמידו של ראש ישיבת פורת יוסף ירושלים הרב יהודה צדקה זצוק"ל
אביו של הרב המקובל יצחק בצרי שליטא.
נין של רבי יהודה פתיה זצוק"ל , נין אחות הרב יוסף חיים בעל "הבן איש חי".
משושלת צדיקי עליון מקובלים גדולים שעסקו בתורת הקבלה ובפרט בהוצאת דיבוקים { רוחות רעות הנדבקות באדם ומנהלות את האדם כרצונן }, יש אומרים שהיה משתף את הרב יעקב עדס שליטא בטכסים להוצאת דיבוקים מהאדם החולה.
הסיפור שלי עם הרב המקובל דוד בצרי שליטא
בסוף שנת תשע"ז מצבה הרוחני של מרת אימי זצ"ל התדרדר עקב שליטה של דיבוק { רוח רעה } ששלטה בה, אמי זצ"ל אושפזה בבית רפואת נפש במרכז הארץ במשך שנים רבות, כשהייתי בת שלוש שנים סבי ז"ל נפטר ואמי לוותה אותו לקבורתו, היא פקדה את בית העלמין בהיותה בנידה וביום זה השתנו חייה ב180 מעלות מאישה שמחה ורוחנית העוזרת ומשמחת את כל מי שסביבה היא הפכה לאשה נשלטת ע"י רוח ערטילאית שחיפשה גוף אנושי להתיישב בתוכו, מכיוון שאמי הייתה בטומאתה בבית העלמין הרוח נדבקה בה, דודתי סיפרה שכשחזרו מבית העלמין אמי השתנתה בדיבור ומעשה וכולם ניסו למצוא תשובות לתופעה, דודתי מספרת שהם הלכו לרבי שלום שרעבי מקובל שהתגורר בראשון לציון ושאלו עצתו והוא אמר להם שביום שישי הוא לא יכול לעזור ושיביאו את אימי ביום ראשון והוא יוציא לה את הרוח שנכנסה בה, כולם שמחו והגיעו לספר לאבי ז"ל אך אבי ז"ל סירב בתוקף ואמר שהוא מאשפז אותה בבית חולים לחולי רוח ושם מקומה, אבי היה איש עקשן ודעתן ואף אחד לא ניסה להמרות את החלטתו, מאז אמי שהתה לתקופות ארוכות באשפוז כפוי, כשגדלתי הייתי פוקדת את בית החולים בצורה קבועה, כשהתחזקתי רוחנית הקלתי עליה כי יכולתי לדבר עם הרוח ואף לגרום ליציאתה לתקופות קצרות, אך תמיד הרוח הייתה חוזרת שוב ושוב, בסוף שנת תשע"ז החלטתי לקחת את אימי לצדיק המקובל דוד בצרי שליטא בירושלים, ישבתי עם אמי בכיסאות האחוריות של הרכב ושני גברים צדיקים היו בקדמת הרכב, במהלך הנסיעה התחלנו לקרוא זוהר קדוש והרוח שהייתה בתוך הגוף של אמי השתוללה וסערה עד כדי שראשה של אימי היה על ריצפת הרכב ורגליה היו בגג פנים הרכב, בכל כוחותיי הושבתי אותה חזרה והיא ירקה עלי והייתה אלימה, הרוח ידעה שאנחנו נוסעים לצדיק וסרבה שנגיע לצדיק בשלום, סוף סוף הגענו לצדיק.
הרב דוד בצרי המקובל ישב בחדרו, הוא היה נראה זקן המקובלים טהור וקדוש, הוא ביקש שאוביל את אימי אליו ואמר: "הניחי את ידך על דופק היד של אימך והקשיבי לדופק של אימך, התרכזי להקשיב לדופק זה חשוב הרגישי את הדופק ואל תעזבי לה את היד", עשיתי כדברי הצדיק, רבי דוד בצרי שליט"א מלמל תפילה שארכה כדקות ארוכות, ומידי פעם הוא מסמן לי בידו שאמשיך להקשיב ולהרגיש את הדופק שלה, לאחר דקות ארוכות שהרגישו כנצח הוא סיים את תפילתו ואמר לי שאני יכולה לעזוב את ידה של אימי, לפני סיום הפגישה שאלתי את הצדיק: " האם אמי תבריא ?" , " האם הרוח שנמצאת בתוכה עזבה? " והוא ענה: " אימך נטלה תרופות רבות, את היום קיבלת מה שאת צריכה מימנה", תשובתו לא הניחה את דעתי וחשבתי עליה כל הדרך חזרה, אמי הייתה עייפה וחלשה לאחר הפגישה והחזרתי אותה לבית החולים בלב כבד, היום לאחר שנים אני מבינה שהוא לא היה יכול לעזור לאימא אך הוא כן עשה פעולה רוחנית להעביר מימנה אלי מידע וכוח בכל מה שמשתייך לטיפול ברוחות ודיבוקים שמתעברות ביהודים, ואכן כיום אני עוזרת ליהודים בעולם להיפתר מישויות רוחניות מזיקות על כל סוגיהם.{ " בכל צרתם לו צר" }
בשורות טובות " איילה שלוחה"