בזוהר הקדוש כתוב שבלק היה חכם בחוכמת הציפור ולכן נקרא בלק בן ציפור, הוא גם היה בנו של יתרו, הנקרא ציפור על שם שפרח ממשפחתו כציפור ונתגייר, בלק היה משתמש בציפור אחת לכל מיני כשפים, היה שולח את הציפור להביא לו מיני עשבים לכשפים שלו, הוא היה לוחש לה לחשים והיא הייתה שבה אליו עם העשב שביקש ומצפצפת בפניו להוראות נוספות, היה מכניס את הציפור לכלוב ומקטיר קטורת של העשבים לפניה והייתה מודיעה לו כמה דברים נסתרים של כוחות הטומאה, כשהיה עושה כשפים עליה הציפור הייתה מצפצפת ועפה להרי החושך לעז"א הקשור בשלשלות של ברזל, ושם הוא היה מודיע לה דברים שרצה בלק לדעת והציפור הייתה חוזרת אל בלק ומספרת לו מה שמעה ממנו, כל דברי הכשפים של בלק היו דרך הציפור.
יום אחד החזיק את הציפור ולחש לה לעוף ולתת לו מידע כשפים בעניין ישראל, והתעכבה הציפור ולא חזרה אליו עם מה שרצה לדעת, כי החיצונים יודעים מעלת ישראל ונכנעים מפני ישראל והחיצונים לא רצו להשיב לו תשובה, והיה בלק מצטער על כך, עד שבאה הציפור ואיתה רמז ששלחו לו, הוא ראה שלהבת אש שטסה אחרי הציפור ושורפת את כנפיי הציפור, זה רמז לו שהקדושה מבטלת את כל הלחשים והחוכמות, ואש הקודש נוטלת את כוח הפרחת הלחשים בעולם ,והבין שאינו יכול להינצל מישראל וכבר נשברו כנפי החיצונים, וראה שאין הציפור יכולה לפעול נגד ישראל ופחד מעם ישראל, ושמה של אותה הציפור הוא ידו"ע { הידעוני} וכל אותם שהיו יודעים להשתמש בזה הציפור לא היו במדרגתו של בלק ולא היו יודעים לעשות את הכשפים כמו שבלק היה יודע.
בלק ידע דרך הציפור את כל החוכמות והבין שהקב"ה שומר על ישראל, וכל חוכמה שהיה בלק יודע, מאותה ציפור הוא היה יודע, וכך היה עושה, כפף עצמו לפניה כעני ודל כי יעטוף והיה מקטיר לפניה קטורת, כיסה את ראשו וכפף עצמו ואמר איזה לחש המכוון על עם ישראל ואמר את הלחש בלשון מבזה, והציפור ענתה לו שישראל מיוחדים מכל האומות, והמשיך ואמר בלק שעם ישראל מתרבים מאוד בדרך הטבע, והציפור ענתה לו הקב"ה שהוא רב וגדול ההולך עמהם ובכוחו הם מנצחים, וכך בלק והציפור המשיכו לדבר שבעים פעמים, בלק מקטרג על ישראל והציפור מסנגרת על עם ישראל, 70 קטרוגים כנגד ביטול דבריו על ידי 70 סנגורים, בלק אמר לציפור, דל לרמוז שהם דלים, והציפור ענתה רב לרמוז שהם גדולים וחשובים, ואז פחד מאוד בלק מפני ישראל כי הבין שהם גדולים וחשובים והקדוש ברוך הוא שהוא רב ושליט הולך עמהם להושיעם.
[המאמר תורגם מפרשת בלק דף קפ"ד ע"ב \חלק 53 זוהר יומי { ישיבת המקובלים נהר שלום, בתוספות ונגישות לקריאה קלה להבנה ע"י איילה שלוחה ]
מה הזוהר הקדוש מלמד אותנו?
אש הקודש שורפת את כל החיצונים ואת כל הכישופים שבעולם, לכן אחיי ואחיותיי עם ישראל הוא עם קדוש הטומאה לא שייכת לעם ישראל היא שייכת להרי החושך, הקדושה זה לא דתי, חילוני, או דתי לפי דעתי, שמאל או ימין, תימני או אשכנזי, קדושה זה אש שומרת הסף של כל יהודי יהודייה בעולם, קדושה זה מידות חסד, קדושה זה שמירת שבת קודש, קדושה זה טהרת המשפחה, קדושה זה שמירת לשון נקיה, קדושה זה ערכי יהדות טהורים והם אש הקודש השורפת את כל החיצונים, את כל הכישופים, את כל החולי, את כל החוסר את כל העצבות, את כל החרדות, אנוכי מטפלת בקהילות חרדיות בכל העולם וכשיש בעיות, צרות, וחולי זה מעיד שצריך לחזק אמונה, לחזק קדושה ,לסגור את הפתחים שנוצרו מקלקול, כשהקדושה מתעצמת יש להבת אש קודש ששורפת את כל החולי והחוסר והבעיות, כל שליחותי זה להדריך אתכם לעלות בקודש, לחזק אמונה, ולשרוף בשלהבת האש שלי את כל החיצונים שמצאו את הפתחים שלכם ונכנסו להפריע לכם, אם תחזקו את אש הקודש שלכם לא תזדקקו לשרותיי, אש הקודש שלכם תגן ותשמור עליכם לאורך כל ימיי חייכם, אש הקודש שלכם תשרוף את הכנפיים של כל המעופפים המזיקים, תהיו מוגנים, רגועים, שמחים, מלאים באור אלוקי עצום שמתגבר על כל חיצון שאינו מסנגר לטובה ולברכה על השם "בני בכורי ישראל".
בשורות טובות, חזקו והתחזקו באש הקודש
איילה שלוחה { ג" בניסן ה"תשפ"ה }