גדול הדור ופוסק הדור, כיהן כרב הראשי הספרדי [ הראשון לציון ], מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.
{נפטר ג" בחשוון ה תשע"ד [ 7.10.2013 ] קבור בבית החיים סנהדריה ירושלים}.
הסיפור שלי
את כבוד הרב עובדיה יוסף זצוק"ל לא זכיתי להכיר מקרוב ההכרות היחידה שהייתה לי עם גדול הדור הייתה כמו מרבית העם, ידעתי מיהו ואיך הוא נראה הבנתי את גדולתו תפארתו וחשיבותו לעם ישראל, הסיפור שלי מתחיל שחברתי הטובה מיידעת אותי שיש לה יום הולדת ביום הילולת הצדיק ג" בחשוון { יום הולדתה המדובר חל לאחר פטירת הצדיק בשנים בודדות } הצעתי לה שאזמין אותה ואת בעלה למסעדה בשרית יוקרתית בירושלים והיא הסכימה ושמחה מאוד על הזמנתי, ביום ב" בחשוון אחר הצהרים המאוחרות עלינו לירושלים לחגוג לה את יום הולדתה, הגענו למסעדה והרמנו "לחיים" אכלנו ושמחנו והיה מושלם..
במהלך הסעודה היא שואלת : " היום זה יום הולדתי וגם יום פטירת הצדיק, גדול הדור מרן עובדיה יוסף זצוק"ל, מה דעתכם אחרי הסעודה ללכת לציון של הצדיק להתפלל?".
הרי היא כלת יום ההולדת ושמחתה חשובה, קבענו פה אחד שבסיום הסעודה נלך לציון הצדיק בבית החיים בסנהדריה, סיימנו ונסענו לצדיק.
הגענו לציון והיו שם מאות אנשים שהגיעו להתפלל ולבקש.
בעלה של חברתי הלך לעזרת גברים, חברתי ואני ירדנו לעזרת הנשים צמוד לקבר ולאט לאט התקרבנו לקבר כדי לגעת בו ולהתפלל, חברתי עזבה ועלתה למעלה לרחבה להסתכל עלי מתפללת, היה שם עומס גדול של נשים, אני המשכתי את תפילתי, לאחר זמן קצר הגיע שיטור וביקשו שנעזוב את הקבר לבטיחותם של הבנות, הייתה צפיפות גדולה, לא סיימתי את התפילה אז עליתי למעלה וחיפשתי מקום שקט להתחבר לתפילה, מצאתי מקום שקט מאחורי ביתני המשרדים התיישבתי על חומה נמוכה והתחלתי לקרוא זוהר קדוש לנשמת הצדיק " ספרא דצניעותא" , במהלך התפילה אני שומעת שהטלפון שלי מתריע על הודעות שהתקבלו אך בתפילה אני מחוברת למקום עליון ואנני מביטה במה שקורא בארציות, לאחר סיום התפילה אני מביטה בהודעות שנשלחו ואני רואה הודעה מבית הרב עובדיה יוסף שכתובה כך : " הינך מוזמנת לביתו של הרב עובדיה יוסף רחוב……. מספר……. ירושלים… מחכים לך".
התבוננתי דקות ארוכות בהודעה הכתובה וליבי דפק בחוזקה, רציתי לרוץ לספר לחברתי ולבעלה אך מיד התעוררתי מהתרגשות ההודעה המפתיעה ונזכרתי! "למצוא אותם בתוך ההמון זה כמעט חסר סיכוי", החלטתי לשלוח הודעה כתובה ולפתע אני מגלה שחברתי מחפשת אותי זמן רב והיא בעצמה כבר שלחה כמה הודעות אלי, מיד התקשרתי והנחתי אותה לאן להגיע, עברו מספר דקות והיא עמדה מולי, בקוצר רוח חשפתי בפניה את ההודעה מבית הרב, היא קפצה משמחה ובקוצר רוח והתרגשות שיא ,היא הלכה לחפש את בעלה לספר לו על כך שהזמינו אותי לבוא לבית הרב, אני חיכיתי להם עד שיבואו, שניהם הגיעו בהתרגשות ולא הפסיקו לדבר על הנס כל הדרך לבית הרב, חשוב מאוד לציין שלא הייתה לי תקשורת קודמת עם בית הרב או המוסדות של בית יוסף, אף פעם לא התקשרו אלי מהמוסדות ואף פעם לא תרמתי למוסדות הרב, הדבר היחיד שעשיתי זה להתחבר לצדיק ע"י הזוהר הקדוש ביום ההילולה שלו ובאמת ובתמים לשמח עד כמה שאפשר את חברתי הטובה שתאריך יום הולדתה הוא תאריך יום פטירתו של הצדיק.
הגענו לביתו של הרב עובדיה יוסף זצוק"ל
ירדנו מהרכב והתקרבנו לבניין ביתו של הצדיק, בחוץ היו אנשים מעטים משוחחים, לפתע ניגש אלינו אברך והחל לדבר עם בעלה של חברתי, בעלה של חברתי סיפר לו ששלחו לי הודעה להגיע לבית הרב ושלאשתו יש היום יום הולדת, האברך חייך ואמר " ברוכים הבאים בואו אעלה אתכם לבית הרב".
עלינו אחרי האברך ונכנסנו לבית הרב, אני ניגשתי לכיסא שהיה קרוב לכיסאו של הרב ואחריו הייתה ספריה ענקית של ספרי קודש, מאוד רציתי לקרוא זוהר על הכיסא הזה והתביישתי האברך ראה שאני מהססת ומיד אמר " את יכולה להרגיש בבית שבי היכן שאת רוצה".
התיישבתי על הכיסא המפואר והקדוש והתחלתי להתפלל בזוהר הקדוש, בזמן התפילה חברתי צילמה אותי ללא ידיעתי ולאחר שלחה לי את התמונות, בזמן תפילתי האברך ביצע סיור לחברתי ולבעלה בבית הרב והראה להם את החדר השינה של הרב ועוד פינות בבית , אני המשכתי להתחבר לזוהר ולצדיק והם טיילו בבית הרב, כשסיימתי תפילתי כעשרים דקות לערך חברתי באה אלי ואמרה שהאברך רוצה שניכנס לחדר פנימי שם הוא מארח אותנו בסעודה גדולה פרטית רק שלנו, היא הובילה אותי לחדר פנימי שהיה נראה כמשרד עם שולחן גדול שעליו יש בשרים מכל הסוגים אורז סלטים ועוד מכל טוב , אני מזכירה לחברתי שאכלנו לא מיזמן והאברך עונה " זאת הסעודה של הרב אתם חייבים לאכול", אכלנו בירכנו ושמחנו שהצדיק הזמין אותנו לביתו ביום ההילולה שלו, לאחר הסעודה האברך הוריד אותנו לחדר שנראה כמו מחסן והוציא את הגלימה והמשקפים של הרב ועוד חפצים ואמר קחו תיגעו , לקחתי את הגלימה והמשקפיים והנחתי על גופי ועל עיניי, זה היה מפתיע הנדיבות של האברך הליווי הצמוד, הסעודה הפרטית המפוארת, יצאנו משם ללא מילים, כל הדרך חזרה אנחנו מנסים להבין איך כל זה הגיע אלינו ומאיפה היה להם את הטלפון שלי, ומה הסיכוי שיתייחסו אלינו בכבוד מלכים מפתח בניין הרב, אני הרהרתי בליבי והודיתי לשם יתברך ולצדיק שעושה איתי ניסים בתפילותיי ופותח לי את דלת הצדיקים גם בפטירתם מהעולם, היה לי הרהור נוסף הזוי " היתכן שבגוף האברך התלבשה רוחו של הצדיק כדי לארח אותנו בביתו?", הרי כל מה שקרה שם הוא מעל הטבע לא יתכן שמכל מי שהיה בביתו אנו נקבל יחס אישי יוצא דופן, " נפלאות הם דרכי השם ".
